* גם אם במחקר זה או אחר היו קשיים מתודולוגיים, המגמה העולמית ברורה ומתמשכת: ירידה באיכות הזרע ובפוריות הגבר
בעוד 20 שנה, בשנת 2030, ייתכן שספירת הזרע של תורמי זרע ישראלים תהיה כה נמוכה, עד שהם עצמם יתקשו להשיג הריון. תחזית מדאיגה זו עולה ממחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי הדסה בירושלים, שממצאיו עומדים להתפרסם השנה.
זהו רק אחד ממחקרים רבים שפורסמו בעולם המערבי, שמצביעים על ירידה בספירת הזרע. לפי חלק ממחקרים אלה, קיים קשר הדוק בין איכות הסביבה לבריאותו של האדם. מסתבר שהירידה בספירת הזרע הממוצעת בישראל ובעולם, שעליה מצביעים המחקרים, כרוכה בעלייה בשיעורי העקרות בקרב גברים, בתחלואה גוברת בסרטן האשכים ובמומים במערכת המין הגברית. לכל התופעות האלה יש מכנה משותף, המשפיע על התפתחות האשכים בטרם לידה, כשהגברים לעתיד הם עוברים ברחם אמם, וגם על פעילות ייצור הזרע של האשכים כשהגברים מגיעים לבגרות.
לפי מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם, חשיפה לחומרים משבשי פעילות הורמונלית המצויים סביבנו כל הזמן, גורמת לירידה באיכות הזרע, להקטנת ממדי הפין ולעלייה בשיעור התינוקות שנולדים עם אשך טמיר (אשך שנשאר באזור המפשעה או בחלל הבטן ואינו יורד לשק האשכים). בין החומרים הידועים כמשבשי פעילות הורמונלית מצויים מדבירי חרקים ועשבים וכן כימיקלים המשמשים בתחומי תעשייה שונים - פלסטיקה, ריהוט, בנייה ועוד.
ב-50 השנים האחרונות פורסמו בעולם אין-ספור מחקרים העוסקים בחקר הפוריות. רובם קבעו באופן חד משמעי, שאיכות הזרע פוחתת משמעותית ובהדרגה לאורך השנים; ממצא זה עומד בניגוד לקביעתו של ד"ר שי שפי במאמרו "עדיין שוחים בגאון" ("הארץ", 3.1).
ב-1992 פירסמה קבוצה של חוקרים מדנמרק את המטה-אנליזה (עיבוד תוצאות של עשרות מחקרים) הראשונה שהצביעה על איכותו המידרדרת של הזרע. המחקר, שחשף ירידה גלובלית באיכות הזרע, גרר ביקורת על השיטות הסטטיסטיות שעליהן הסתמכו מחבריו. אבל בשנת 2000 שוחזר העיבוד הסטטיסטי על ידי קבוצת חוקרים אמריקאים מן המובילים בתחום. באנליזה מדויקת, שכללה 101 פרסומים מהשנים 1934-1996, הגיעו האמריקאים לאותה מסקנה: איכות הזרע אכן יורדת באופן משמעותי. בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים מן העולם המערבי (ניו זילנד, דנמרק, ספרד, יפאן, נורווגיה, ארה"ב, בלגיה, צרפת) ומהעולם השלישי (תוניסיה, סין, הודו), שרובם מדווחים על הרעה הדרגתית באיכות הזרע.
הטענות של ד"ר שפי - שיש הבדלים בין תוצאות ספירת הזרע של גברים שונים, שקיים שוני גם בין תוצאות ספירת הזרע של אותו גבר בזמנים ובתנאים שונים ושגורמים חיצוניים עשויים להשפיע על תוצאות הספירה - אכן יכולות להטיל ספק בתוצאות של מחקר בודד. אבל אין בכוחן לשלול מגמה קבועה ומתמשכת, המשתקפת מעשרות מחקרים שראו אור לאורך שנים.
בשני מחקרים קודמים שנערכו בירושלים, נבדקו שתי אוכלוסיות: תורמי זרע וגברים העוברים טיפולי פריון. במחקר הראשון לא נמצאה ירידה במדדי הזרע, בשני נצפתה ירידה משמעותית בספירת הזרע לשנה, לאורך עשר שנים. שני המחקרים, כמו רוב הפרסומים בעולם, התבססו על דגימות זרע חד פעמיות ואקראיות, ולכן אפשר לשאול עד כמה הם מייצגים מגמה כללית.
המחקר העדכני שנערך בהדסה התבסס על שיטת איסוף נתונים ייחודית, שנועדה להשיב על שאלה זו. במחקר נבדקו דגימות זרע, שנלקחו מתורמי זרע ישראלים, פעם בשבוע במשך שנה שלמה. נתוני המחקר נאספו מ-1995 ועד לסוף 2009, כל תורם נתן זרע במשך שנה אחת. הדגימות נאספו באופן עקבי ומסודר, ולכן הן מייצגות היטב את איכות הזרע הממוצעת של האדם.
תרומות זרע חוזרות מאותו תורם מפריכות את הספקות בנוגע לאמינות הדגימות ומנטרלות משתנים שעשויים להשפיע על איכות הדגימות, כמו טמפרטורת שק האשכים, זמן ההימנעות משפיכת זרע לפני הבדיקה וכו'. בניגוד לדעתו של ד"ר שפי, השונות בין דגימות הזרע של אותו תורם לאורך שנה שלמה מעטה מאוד. זאת גם הסיבה המרכזית לאמינות שיש לייחס לרוב המחקרים שנעשו בעבר. תוצאות המחקר הנוכחי ברורות - במשך 15 שנה נמדדה ירידה של 37% בספירת הזרע בקרב גברים ישראלים פוריים. גם ההערכה הסטטיסטית הזהירה ביותר חשפה מגמה של ירידה בספירת הזרע, בשיעור של 1.5 מיליון תאי זרע לסמ"ק בשנה.
שפי ציין, כי בבדיקת זרע קיימת מוגבלות מבנית וכי הוכח שהערכים שנמדדים בבדיקות שעוברים גברים פוריים חופפים במידה רבה לאלו שנמצאים בבדיקות של גברים המתקשים להשיג הריון, בגלל ערכים נמוכים במידה קיצונית. טענה זו מתייחסת למצב הקיים עתה ומתעלמת מכך שהמשך המגמה של ירידה בספירת הזרע, יגרום לכך שמספר הגברים שאצלם יימדדו ערכים נמוכים באופן קיצוני, יעלה בעתיד במידה ניכרת. בעתיד הקרוב אנו צופים שהמשך המגמה של ירידה בספירת הזרע יוביל להארכת הזמן הממוצע להשגת הריון ומאוחר יותר לאי פריון.
לא ברור מהו הבסיס המדעי לטענתו של שפי, שאפשר לקבוע בביטחון כי אין הידרדרות עולמית באיכות הזרע. האם הוא מבקש שיפסיקו לחקור את הירידה באיכות הזרע? המדע ניזון מחילוקי דעות, אבל המסקנות אמורות להתבסס על מחקרים ועל נתונים, לא על תחושות.
לפני 20 שנה העריכו כי אי פריון פוגע בכ-20% מהחברה. כיום אחד משישה-שבעה זוגות סובל מעיכוב בפוריותו. 70% מהפניות למרפאות פריון מקורן בבעיית פוריות אצל הגבר. העלייה בשיעורי האי פריון נובעת מגורמים רבים, שחלקם קשורים לתופעות חברתיות כמו עלייה בגיל הנישואים, אבל אי אפשר להתעלם מחלקם של גורמים ביולוגיים כמו הירידה בספירת הזרע באותה מגמה.
ההידרדרות באיכות הזרע בישראל חדה, תלולה, מהירה וחד משמעית אף יותר מזו שעליה דווח בעולם. מעבר לנתוני המחקרים המצביעים על כך, מדאיגה העובדה שבנקי הזרע בישראל ובמדינות אחרות בעולם נסגרים בזה אחר זה, עקב איכות זרע לקויה של התורמים. חשיבות החשיפה של מגמת ההידרדרות של איכות הזרע היא בהאצת מחקרים לבדיקת מחוללי התופעה ובתקצובם וכן בהיערכות של מערכת הבריאות לתופעה מבעוד מועד.
ד"ר חיימוב-קוכמן היא רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית וחוקרת בתחום פריון הגבר במרכז הרפואי הדסה הר הצופים בירושלים. אליענה עין-מור היא ביוסטטיסטיקאית של הרבייה בהדסה הר הצופים
