* תצפיות מדעיות מאששות את ההשערה כי חשיפה לכימיקלים ולמזהמים סביבתיים גורמת פגיעה מתמשכת בבריאות המינית של גברים ובפוריותם
ד"ר שי שפי התפלמס בעמודים אלה עם מחקר שערכו פרופ' נילס סקאקאבק ועמיתיו מדנמרק ("עדיין שוחים בגאון", "הארץ", 3.1). המחקר הדני, שפורסם ב-1992, התבסס על ניתוח של סדרת פרסומים מדעיים והראה כי במשך כ-50 שנה נפלה ספירת הזרע של גברים בריאים ופוריים בערך למחצית מרמתה הראשונית.
שפי טוען שסקאקאבק ושותפיו עשו שימוש בשיטת עיבוד נתונים מסוג מטה-אנליזה, שלדעתו התעלמה מגורמים המקשים על הסקת מסקנות חד משמעיות. הוא אף כותב: "הממסד הרפואי, לעומת זאת, דחה מכל וכל את מסקנותיהם של החוקרים הדנים... ניתן לקבוע בביטחון, כי הידרדרות עולמית לא היתה".
אמירות אלה אינן מגובות עובדתית ויש בהן הפשטה יתרה של הסוגיה, מתוך התעלמות ממכלול מצטבר של תצפיות רפואיות מבוססות עובדתית, המעוררות דאגה רבה בקרב העוסקים בפוריות הגבר.
כפי שהזכיר שפי, קיימים חילוקי דעות בנוגע לשינויים בספירות הזרע אצל גברים בריאים. אבל במחלוקות אלה אין כדי לגרוע מהקונסנסוס הקיים בקהילה המדעית הרפואית באשר לקשר המתחזק בין חשיפה למספר רב של מזהמים סביבתיים לבין פגיעה בבריאות המינית של האדם בכלל ושל הגברים בפרט.
סקירה ביקורתית נרחבת שכתב פרופ' ריצ'רד שארפה מסקוטלנד, שפורסמה ב-2009, מספקת חיזוק לתצפיותיהם של החוקרים מדנמרק. שארפה בחן סדרת עבודות של חוקרים משבע מדינות באירופה המערבית, ובהן מעקב שנמשך עשר שנים אחרי אלפי צעירים בגילאי 18-25 שהתגייסו לשירות צבאי. התברר כי ספירות הזרע של גברים צעירים ובריאים אלה היו נמוכות. אצל כרבע מהם תועדו ספירות זרע נמוכות באופן מדאיג (פחות מ-20 מיליון תאי זרע לסמ"ק), העונות להגדרה של פוריות לקויה. לפי מחקרים שונים, בשנים 1938-1990 חלה ירידה בספירות הזרע מממוצע של כ-100 מיליון תאי זרע לסמ"ק לכ-60 מיליון תאים לסמ"ק. בקרב החוקרים העוסקים בתחום שוררת כיום הסכמה, שספירת זרע של פחות מ-20 מיליון תאי זרע לסמ"ק, מצביעה על פוריות לקויה.
שארפה מביא בחשבון מכלול רחב של עבודות מדעיות והסתייגויות אפשריות, ומגיע למסקנה שברור, לפחות בנוגע לחלק ניכר מאירופה, כי ספירות זרע נמוכות שכיחות באופן קיצוני אצל גברים צעירים.
לפי תצפיות מהשנים האחרונות, לצד הירידה האפשרית באיכות הזרע ובפוטנציאל הפוריות, מתרחשות תופעות מדאיגות נוספות הנוגעות למערכת המין הזכרית, כמו עלייה בשכיחות סרטן האשכים, פגמים מולדים במערכת המין ואשכים טמירים. פגיעות אלו נגרמות על ידי מגוון רחב של חומרים הידועים כמשבשי פעילות הורמונלית. אלה חומרים נפוצים מאוד, שיש להם שימושים רבים: הם נמצאים ברהיטים, בצבעי קיר, בחלקי מכוניות, במחשבים, בערכות עירוי, בבקבוקי תינוקות, בצעצועים, במים ובמזון - והרשימה עוד ארוכה.
בינואר 2007 נערך באוניברסיטת קליפורניה כנס שעסק בהשפעת הסביבה על בריאותו המינית של האדם ועל פוריותו. 400 מדענים מתחומי התמחות שונים שמעו, בין השאר, דיווחים על גורמי סביבה הפוגעים במערכת המין והפריון של האדם, מתוך דגש רב על הצורך בהעמקת המחקרים לצורך שיפור דרכי ההתמודדות ומניעת הנזקים שגורמת הסביבה למערכת הרבייה.
ביוזמת הקרן לסביבה ובריאות בישראל, ובשיתוף האגודה הישראלית לחקר הפוריות, התקיים לפני כמה חודשים גם בישראל כנס בנושא סביבה ופוריות. בין המדענים מהארץ ומהעולם שבאו לכנס, היו גם שלושה מומחים עולמיים להשפעת הסביבה על הפריון. אחד מהם היה פרופ' סקאקאבק, הנחשב אבי התיאוריה בדבר הקשר שבין חשיפה לגורמי סביבה לפגיעות במערכת המין הזכרית. לפני שנה אמר סקאקאבק בראיון: "הנתונים מדאיגים, בהצביעם על כך שלגברים הנולדים כיום - לפחות באירופה - יש רמות זרע נמוכות להפליא. התצפית על הפריון בהווה ובדורות הבאים קודרת".
המסר העולה ממאמרו של ד"ר שפי הוא "מה שהיה הוא שיהיה". בכך התעלם מדינמיקה קיימת של קשר בין סביבה לפוריות. הירידה ההדרגתית האפשרית בספירת הזרע של גברים פוריים והסיבות לה, הן שאלות שעדיין נמצאות על סדר היום של גופי המחקר בעולם. גם בישראל יש צורך במחקר רב כדי לזהות גורמי סביבה הפוגעים במערכת הפריון ולפתח דרכים למניעה ולהתמודדות עם מפגעים אלה.
פרופ' (אמריטוס) פוטשניק הוא יועץ לאגף הרפואה בשירותי בריאות כללית בתחום פוריות והפריה חוץ גופית. ד"ר אסטרין היא מנהלת הקרן לבריאות וסביבה
